|
מבוא
שיקולי התכנון של פרויקט גבע בגבעתיים נגזרים משלושת הרבדים של התכנון העירוני: הרובד העירוני, הרובד השכונתי והרובד הנקודתי.
פרויקט זה משפר את פני העיר והסביבה בכל אחד משלושה רבדים אלה, כפי שיתואר להלן.
הרובד העירוני – "התחדשות עירונית"
אחת הבעיות המרכזיות במטרופולינים בעולם בעשורים האחרונים היא ההתפשטות הפרברית. נהירת האוכלוסיה החזקה אל מחוץ למרכזי הערים יצרה מציאות של מרכזי ערים מוזנחים ובעלי דימוי בעייתי, תופעת יוממות קשה (נסיעות מוגברות בשעות העומס היוצרות קשיי תנועה, זיהום אויר, חוסר יעילות כלכלית), ובזבוז אדיר בעתודות קרקע. בישראל התופעה חמורה אף יותר לאור משאב הקרקע המצומצם. בעשור האחרון נעשה מאמץ תכנוני אדיר בעולם כולו להחזיר את התושבים למרכזי הערים ולצופף אותם תוך שיפור איכות החיים בעיר ושמירת השטחים הפתוחים מחוצה לה. גם ישראל אימצה את מדיניות עידוד החזרה לעיר, ואכן בשנים האחרונות ניכרת נהירה של אוכלוסיה חזקה מהפרברים חזרה למרכזי הערים.
לרוב, עתודות קרקע פנויות במרכזי הערים הן נדירות, ולכן נדרש תהליך של חידוש המרקם העירוני הקיים – תהליך הקרוי בשפה המקצועית "התחדשות עירונית". במקומות מיוחדים בהם מתאפשר הדבר, תכלול ההתחדשות העירונית פרויקטים לפינוי ובינוי מחדש (תהליך הנתמך במדיניות הממשלה). הכוונה לאיתור מתחמים הבנויים בצפיפות נמוכה וברמה ירודה, שאין בהם כל ערך לשימור, ובניית מגורים איכותיים יותר בבניה רוויה במקומם עבור התושבים הוותיקים ועבור תושבים חדשים. תהליך זה מאפשר, בנוסף לניצול מיטבי של הקרקע העירונית, גם העלאת איכות החיים בעיר, שיקום ועיצוב מחדש של המרחב הציבורי העירוני, הקמת מוסדות ציבור ותוספת שטחים פתוחים, וכן שיקום מערכות התשתית העירונית הוותיקה בתת הקרקע (חניות תת קרקעיות, צנרת ותיעול, חשמל ותקשורת).
עתודות הקרקע לבניה בתוך העיר גבעתיים אזלו זה מכבר. עתודות קרקע הנמצאות בפריפריה העירונית גם הן בשלבי פיתוח מתקדמים. בינוי "שטח 9" נמצא למעשה בשלבים אחרונים של בניה ופיתוח השצ"פ. בינוי ה"סיטי של גבעתיים" נמצא אמנם בתחילת הדרך אך מתחם זה מהווה רובע מעורב לעסקים ומגורים אשר באופיו הוא קרוב יותר למתחם המ.ע.ר. המטרופוליני (הכולל את "ת"א 2000", תחנת הרכבת ואזור ה"בורסה" ברמת גן) מאשר למרקם העירוני הטיפוסי של העיר.
הפרויקט המוצע תורם בכך שהוא מיצר עתודת קרקע לבניית מגורי איכות במקום מרכזי בעיר, משפר את תכנון ועיצוב המרחב הציבורי והתשתיות ומפנה מתחם מגורים מטרדי וירוד בעיר.
הרובד השכונתי – "פינוי ובינוי רגיש"
כפי שנאמר בסעיף הקודם, פרוייקטי פינוי ובינוי בלב מרקמים עירוניים הם חיוניים ממגוון סיבות. עם זאת, המנוף הכלכלי הדרוש על מנת שפרויקטים כאלו יצאו לפועל הוא הגדלת כמות יחידות הדיור פי 4 לערך ממספר היחידות הוותיקות. לכן, בפרויקטים כאלו דרוש שילוב של יד תכנונית רגישה יחד עם סיטואציה אורבנית המאפשרת את הגדלת הצפיפות ללא פגיעה במרקם העירוני.
לגבי היד התכנונית, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך לגבי הסיטואציה האורבנית הקיימת, בפרויקט המוצע נוצרה הזדמנות חסרת תקדים וחד פעמית לביצוע פינוי ובינוי רגיש:
המצב הקיים – חלקה מוזנחת בקרבת שטח 9
המתחם המיועד לפינוי הוא חלקה אחת ארוכה הכוללת ארבעים יחידות דיור בשמונה מבנים צמודי קרקע, הבנויים ברמה ירודה, עם תוספות ארעיות שנוספו עם השנים כטלאי על טלאי. החלקה על מבניה נמצאת לאורך רחוב גולומב, מהמפגש שלו עם רחוב ויצמן ומזרחה. רחוב גולומב הוא רחוב שקט וצר, ואילו רחוב ויצמן הוא עורק מרכזי בעיר ולאורכו בניה גבוהה קיימת וחזית מסחרית.
.jpg)
התפיסה התכנונית - שילוב מתחם "גבע" בפרויקט

התפיסה התכנונית ממנה נולד הפרויקט היא השילוב בין מגרש "גבע", מגרש גדול בן 2.3 דונם על רחוב ויצמן, לבין החלקה המיועדת לפינוי, הצמודה לו. במקום להעמיס את כל 160 יחידות הדיור הדרושות לביצוע פרויקט פינוי ובינוי על רחוב גולומב, רחוב צר בעל בניה "מרקמית" (בניה עירונית נמוכה), יבנו על רחוב גולומב כ-80 יחידות דיור בשלושה בניינים מרקמיים (6 קומות), ושאר יחידות הדיור יתווספו למגרש "גבע", שהנו מגרש גדול על רחוב מסחרי ורחב יותר. מתחם "גבע" מתאים יותר למגדל מאשר החלקה על רחוב גולומב, מהסיבות הבאות:
1. הרחוב הנו רחוב בעל חזית מסחרית, רחב וראשי יותר.
2. מצפון למתחם, מעבר לבית הספר, כבר קיימת בניה גבוהה (כ-14-15 קומות) במסגרת שטח תשע.
3. המתחם לא צמוד למבני מגורים קיימים העשויים להיפגע מבנייתו או מקיומו. מצפון לו יש בית ספר קיים, מדרום לו מתוכננת במסגרת הפרויקט כיכר עירונית, ממערב לו רחוב ויצמן הרחב, וממזרח לו מתוכנן במסגרת הפרויקט מבנה ציבור לטובת הקהילה.
במסגרת בחינת חלופות בינוי, נבחנה חלופה ללא מגדל, וחלוקה שווה של יחידות הדיור על פני שטח התכנית כולו. חלופה זו נפסלה בשל הבינוי האינטנסיבי מדי על רחוב גולומב:
כחלק מתפיסת ההתחדשות העירונית, הפרויקט מתוכנן לשפר את איכות החיים בסביבתו,גם מעבר לסילוק המבנים המוזנחים המהווים מטרד. במסגרת זו, מתוכננים הצעדים הבאים:
1. הקמת כיכר עירונית חיה ופעילה בעלת דופן מסחרית על צומת הרחובות ויצמן וגולומב.
.jpg)
2. הקמת חניון תת קרקעי מתחת לכיכר, בעל כניסה נפרדת, לטובת הציבור. החניון יועבר לבעלות ציבורית של העירייה, לרווחת הציבור.
3. הקמת מבנה ציבור לטובת הציבור ממזרח למתחם "גבע", כגון גן ילדים, בית כנסת או כל שימוש ציבורי אחר.
4. הקמת שביל הולכי רגל שיקשר בין רחוב גולומב לרחוב ריינס, בסמוך למבנה הציבור.

5. שיקום תשתיות תת קרקעיות וחידוש פני רחוב גולומב.
הרובד הנקודתי – בנייה מודרנית לעומת בניה ותיקה
עם השנים חלה התקדמות דרמטית בתקני הבניה בכל הקשור לבטיחות, בטחון, תברואה, אקוסטיקה, נוחות תרמית ועוד. מבנה מודרני המוקם כיום מספק לדייריו איכות חיים ובטחון שלא קיים במבנים וותיקים. המבנים המתוכננים בפרויקט (הן המבנים הנמוכים על רחוב גולומב והן המגדל על רחוב ויצמן) יספקו לתושבים הוותיקים (ולרוכשי הדירות) שיפור דרמטי באיכות החיים, הכולל:
1. לדיירים הוותיקים – דירה מרווחת משמעותית מהדירה הקיימת כיום במבנים לפינוי.
2. מרחב מוגן דירתי לפי תקן פיקוד העורף לשעות חירום.
3. עמידות ברעידות אדמה לפי התקן העדכני.
4. מרפסת שמש, מטבח, חדרי אמבטיה ושירותים מודרניים.
5. עמידה בתקנים עדכניים בנושא תברואה, אינסטלציה, תשתיות, בידוד תרמי ואקוסטי, מיזוג אויר וכו'.
פרחי - צפריר אדריכלים בע"מ http://www.farhi-zafrir.co.il
|